מקור הטקסט
משל "אריה אינו נופל"
משל "אריה אינו נופל"
יהודה, אתה
יוֹדוּךָ אחֶיך
ספר 'זוהר לעם'
ספר 'זוהר לעם'
מהד' 21 כר'. כרך ז. דף קפ
מהד' 10 כר'. כרך ד. דף קפ
.567 המלכות
התקיימה ליהודה, כמ"ש, הפעם אודה את ה', משום שהוא הרביעי. ע"כ, אודה את
ה', כי הוא רגל רביעי אל הכיסא. חג"ת הם ג' רגלי הכיסא, ויהודה, מלכות, רגל
רביעי. ע"כ ניתנה לו המלכות על ישראל.
יה"ו דהוי"ה חג"ת, הרשימה
של שם העליון, ז"א, שנשלם בה', המלכות, ה"ת של השם הקדוש, שעימה השם
הקדוש שלם באותיותיו, והיא הקשר המייחד את האותיות של השם הקדוש. ע"כ כתוב,
יוֹדוּךָ אחֶיך, כי לך המלכות ראויה להתקיים, בהיותך מרכבה למלכות.
כתוב, ויהודה עוד רָד עִם אל ועִם קדושים
נאמן. הקדושים הללו, הם קדושים עליונים, הספירות הקדושות חג"ת, שכולם מודים
לו, ועשו אותו לנאמן, שמשפיעים לו כל מה שבהם. ומשום זה הוא הראשון לכל, והוא מלך
על כל.
.568 כמ"ש,
כל כבוּדה בת מלך פנימה. כל כבוּדה, זו היא כנ"י, הנוקבא. ונקראת כבוּדה,
משום שז"א נקרא כבוד, ושניהם הם אחד. נקראת כבוּדה בתוספות ה', כראוי לנקבה.
בת מלך, בת שבע, הנוקבא, היא בת קול. כי
ז"א נקרא קול גדול, מלך העליון, והנוקבא נקראת בת קול.
פנימה. כי יש מלך, מלכות, שאינו בפנימיות
כמוהו, כי לפעמים המלכות מתלבשת בבריאה. וזו היא כבוּדה בת מלך, פנימה, באצילות.
.569 ממשבצות
זהב לבושה. שהיא מתלבשת ומתייחדת בגבורה עליונה, בצד שמאל דאמא, ואמא מכונה זהב,
כמ"ש, מצפון זהב יֶאֱתֶה. ואמא נקראת ג"כ מלך, ובשבילה מתקיימת הארץ,
המלכות.
המלכות מתקיימת כאשר מתייחדת במשפט,
ז"א. כי כשמקבלת משמאל דאמא, מקבלת חכמה בלי חסדים. וע"כ עוד אין לה
קיום, אלא רק כשמתייחדת במשפט, ז"א, ומקבלת ממנו חסדים, אז יש לה קיום.
כמ"ש, מלך במשפט יעמיד ארץ, המלכות. ולזו קוראים מלכות שמיים. ויהודה התייחד
בה. וע"כ ירש המלכות שבארץ.
.570 כתוב,
ויגרש את האדם. ויגרש, הקב"ה גירש את הנוקבא, כאדם המגרש את אשתו. את האדם
הוא מדויק, כי הנוקבא נקראת אֶת.
.571 אדם
נתפש במה שחטא, וסיבב מוות לעצמו ולכל העולם, וסיבב גירושים לאותו האילן שחטא בו,
לנוקבא, להתגרש בסיבתו, ולהתגרש מחמת חטאי בניו תמיד. כמ"ש, ויגרש את האדם.
אֶת, כמ"ש, ואראה את ה', שפירושו הנוקבא. אף כאן, את האדם, פירושו הנוקבא.
.572 וישכֵּן
מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת, לשמור את דרך עץ החיים. זהו למטה,
למטה מאצילות, וכמו שיש כרובים למעלה, באצילות, זו"ן, כן יש כרובים למטה
מאצילות, המלאכים מט"ט וסנדלפון. ואילן הזה, הנוקבא, הנקראת עצה"ד, שורה
עליהם.
ואת להט החרב המתהפכת, הם צורות של שלהבת
אש, הנמשכות מאותו להט החרב, והן שומרות דרך עה"ח, ואין הכוונה על להט החרב
עצמו. מתהפכת החרב, שיונקת מימין ומשמאל, ומתהפכת מצד לצד. מתהפכת הלהט של אלו
צורות של שלהבת אש. והן מתהפכות מצורה לצורה, לפעמים לגברים ולפעמים לנשים,
ומתהפכות ממקומן לכל הצורות. לשמור את דרך עץ החיים, כמ"ש, הנותן בים דרך,
יסוד דנוקבא.
.573 אדם
גרם לאותו אילן, שחטא בו, לנוקבא, להתגרש. ואפילו שאר בני עולם, אם חוטאים, גורמים
לה גירושים, כמ"ש, ובפשעיכם שוּלחה אימכם. משמע, כמ"ש, ויגרש את האדם,
אשר אֶת, הנוקבא, שלמותו של אדם. ועם גירושיה, הפסיד כל שלמותו.
.574 מיום
שגורשה, נפגמה הלבנה, הנוקבא. עד שבא נוח ונכנס בתיבה. באו הרשעים, ושוב נפגמה. עד
שבא אברהם ותיקן אותה, ועמדה בשלמות ע"י יעקב ובניו. ובא יהודה ונאחז בה
והתחזק במלכות, וירש אותה ירושת עולמים, הוא וכל בניו אחריו. כמ"ש, יהודה,
אתה יוֹדוּךָ אחֶיך, בשעה שעמדו ישראל על הים, ששבט יהודה ירדו תחילה אל הים,
שכולם הודו לו, וירדו אחריו לתוך הים.
.575 ידך
בעורף אויבך, כמ"ש, יהודה יעלה, למלחמה. ישתחוו לך בני אביך, שהוא כולל לכל
השבטים, וע"כ כתוב, בני אביך, ולא בני אימך, כי בני אביך הם כל שאר השבטים.
ואע"פ שנחלקו ישראל לב' מלוכות, מ"מ, כשעלו לירושלים, היו כורעים
ומשתחווים אל המלך שבירושלים, משום שהמלכות שבירושלים, שהייתה נמשכת ממלכות
הקדושה, הנוקבא, הייתה מיהודה.
.576 ישתחוו
לך. אם היה כתוב, וישתחוו, היה בא לרבות שאר העמים, שכל אוה"ע ישתחוו לו. אלא
כשיבוא מלך המשיח, כתוב, שׂרים וישתחוו. ישתחוו לך, בא להראות, שכל ישראל בלבד
ישתעבדו לראש הגולה שבבבל, ולא עמים אחרים.
.577 גור
אריה יהודה. מתחילה היה גור, ואח"כ אריה. וע"כ כָּפל ואמר, גור אריה.
כשז"א במוחין דקטנות נקרא נער, במוחין דגדלות נקרא איש, כמ"ש, ה' איש מלחמה.
ואף יהודה במוחין דקטנות נקרא גור, ובמוחין דגדלות נקרא אריה.
מִטֶרף בני עליתָ. מטרף, כולל את מלאך
המוות, שעומד על טרף לכלות את בני העולם, ואין מציל. כמ"ש, וטָרַף ואין מציל.
ומטֶרף ההוא הסתלקה השכינה. ועליו נאמר, מטרף בני עלית, שיהודה ניצל ממלאך המוות,
השטן, יצה"ר. ולא נכשל בו.
.578 כָּרע,
רָבץ כאריה וכלביא, מי יקימנו. כרע, נאמר על גלות בבל. רבץ, בגלות אדום. כאריה,
שהוא גיבור. וכלביא, שהוא יותר חזק מאריה. כך ישראל גיבורים הם, שבני העולם,
עכו"ם, מפתים ולוחצים אותם, והם עומדים בדתם ובמנהגיהם כאריה וכלביא.
.579 אף
השכינה כך, אע"פ שכתוב, נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל. היא חזקה כאריה
וכלביא בנפילה זה. כמו שאריה ולביא אינם נופלים, אלא בשביל לטרוף טרף ולמשול, כי
מרחוק מריח טרפו. ומשעה שמריח נופל, שרובץ לארץ כדי לדלג בכוח על טרפו, ואינו קם
עד שמדלג על טרפו ואוכלו. כך השכינה אינה נופלת אלא כאריה וכלביא, כדי לנקום מעמים
עכו"ם, ולדלג עליהם, כמ"ש, צועֶה ברוב כוחו.
.580 מי
יקימנו. הוא לא יקום לנקום מהם נקמה קטנה, אלא מי יקימנו. מ"י, פירושו,
כמ"ש, מי ירפָּא לָך, עולם העליון, בינה, הנקראת מ"י, שבו הממשלה להתקיף
את הכול. וכתוב, מבטן מי יצא הקרח, שע"י דין הזה, שנקרא קרח, הוא מכניע לכל
הקליפות.
.581 לא
יסור שבט מיהודה, עד כי יבוא שי_ה. שי_ה כתוב, עם ה', ובשאר מקומות כתוב, שילו עם
ו', להורות שם הקדוש י"ה. כי במקום אחר כתוב שילו, בלא ה', ובמקום אחר, שִ_ה,
בלי י'. וכאן כתוב, שי_ה, בי' וה', שהוא שם הקדוש העליון, ושהשכינה תקום מנפילתה
בגלות, בשם הזה י"ה, שהוא מ"י. כי י"ה שם הבינה, הנקראת גם
מ"י.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה